Page 17 - np lishka feb2024 02
P. 17

‫"לעסקים הקטנים נגרמים נזקים והוצאות‬                     ‫לא כל תוכן חייב בהנגשה‪ ,‬והתקנות מתייחסות‬
‫בסך עשרות אלפי שקלים‪ ...‬ההתרשמות היא‬                    ‫למקרים אלה בנפרד‪ .‬מקרה נפוץ לדוגמה הוא‬
‫שההפרות נבעו לא מכוונה רעה‪ ,‬אלא מחוסר‬                   ‫של תוכן שלא נוצר על ידי בעלי האתר‪ ,‬ולא‬
‫ידע של בעל העסק‪ ,‬ובעיקר בהיסח הדעת‪.‬‬                     ‫הופק לפי דרישתם‪ .‬למשל‪ ,‬אתר של סוכנות‬
‫בדרך כלל מדובר בעסק או בחנות קטנה שאין‬                  ‫ביטוח המציג מסמך רישיון סוכן תאגיד ‪as‬‬
‫להם יועץ משפטי אשר ידריך אותם בנבכי‬                     ‫‪ is‬כפי שהונפק על ידי הרשות ‪ -‬אם המסמך‬
‫התקנים‪ ,‬וכמי שסמכו על איש מקצוע שיבנה‬                   ‫המקורי שמוצג אינו נגיש‪ ,‬אין חובה להנגיש‬

                                  ‫את האתר עבורם‪".‬‬                                                ‫אותו במיוחד‪.‬‬

‫השופט התייחס גם לכמות ההולכת וגדלה של‬                   ‫אפשר לקבל פטור מחובת הנגשה גם כאשר‬
                                ‫תביעות מהסוג הזה‪:‬‬       ‫סיבות טכניות או טכנולוגיות מונעות מאיתנו‬
                                                        ‫לבצע את ההתאמה‪ .‬בעלים או מפעיל של‬
‫"מספרן יוצא הדופן של הבקשות לאישור‪,‬‬                     ‫אתר אינטרנט שעושה שימוש במערכת‬
‫שאינן אלא 'תביעות משוכפלות'‪ ,‬כשלעיתים‬                   ‫או פלטפורמה שלא מותאמת לאנשים עם‬
‫נמצא שחסרות בהן עובדות רלוונטיות‪ ,‬מעמיד‬                 ‫מוגבלויות‪ ,‬חייב לקבל אישור מיוחד מ'מורשה‬
‫באור חיוור את האמירה שממנה ניתן ללמוד‬                   ‫נגישות שירות' שמומחה בנושא‪ .‬בכל מקרה‪,‬‬
‫כי הכוונה היא להרים את נס השוויון לזכויות‬               ‫כל בקשה לפטור מלא או חלקי מהנגשה‬
‫אנשים עם מוגבלויות‪ .‬השימוש בכלי התובענה‬                 ‫מחייבת בבדיקה מעמיקה של הנסיבות‬
‫הייצוגית צריך להיות מידתי ביחס להפרה‬                    ‫המיוחדות‪ ,‬ולעתים גם בפניה ל'נציבות שוויון‬
‫הנטענת‪ ,‬ובמצב דברים זה‪ ,‬אינני משוכנע כי‬
                                                                           ‫זכויות לאנשים עם מוגבלויות'‪.‬‬
                                             ‫נעשה כן"‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬השופט ציין שלא מדובר בפגיעה‬                                 ‫מה לגבי תביעות לא לגיטימיות?‬
‫מהותית בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות‪,‬‬                ‫עסקים קטנים ובינוניים שלא מילאו אחרי‬
                                                        ‫חובת ההנגשה במלואה‪ ,‬עלולים להוות מטרה‬
   ‫אלא בהפרות פשוטות שניתן לתקן בקלות‪.‬‬                  ‫לתביעות בנושא‪ .‬במקרים מסוימים‪ ,‬התובעים‬
                                                        ‫מגישים באופן שיטתי תביעות סדרתיות‪ ,‬על‬
‫ההחלטה התקדימית הזאת מגיעה בזמנים‬                       ‫בסיס הפרות בודדות או קלות במיוחד‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫קשים במיוחד לעסקים בישראל‪ ,‬במהלך‬                        ‫הסדרי הנגישות הפיזיים שבבית העסק שלא‬
‫מלחמה מתמשכת שפוגעת אנושות בשגרת‬                        ‫פורטו באתר האינטרנט‪ ,‬לא פורסמה הצהרת‬
‫העבודה וביציבות ההכנסות‪ ,‬והיא יכולה לעזור‬               ‫נגישות באתר או לא פורסמו פרטיו של רכז‬
‫בהתמודדות עם תביעות לא לגיטימיות‪ .‬בכל‬                   ‫הנגישות בעסק (משרה שלא כל עסק חייב‬
‫מקרה חשוב לזכור שהעולם הדיגיטלי דינמי‬                   ‫למנות)‪ .‬תביעות מהסוג הזה לא מתבססות‬
‫מאוד ומשתנה במהירות גבוהה‪ .‬על רקע קצב‬                   ‫בעצם על היעדר הנגשה בפועל אלא על מידע‬
‫השינויים בתחום‪ ,‬לא כל סטייה מן התקנות‬
‫תיחשב אוטומטית להפרה מיידית‪ ,‬ובמצבים‬                          ‫חסר לגבי מהות ההנגשה שהעסק מציע‪.‬‬
‫מסוימים בעל עסק זכאי לקבל התראה‬
‫ואפשרות לתקן את הליקויים בתוך ‪ 60‬ימים‬                   ‫לפני כשבועיים‪ ,‬בית המשפט המחוזי בתל‬
‫לכל היותר ‪ -‬שווה לבדוק את כל הנתונים לפני‬               ‫אביב דחה מספר בקשר לאישור תובענות‬
                                                        ‫ייצוגיות שעסקו בהפרת הוראות הנגישות‬
            ‫שמסכימים לתשלום פשרה כספית‪.‬‬                 ‫באינטרנט‪ .‬בהחלטתו התייחס כבוד השופט‬

                                                                ‫עודד מאור למצוקת העסקים הקטנים‪:‬‬

                                                        ‫‪17‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22