ישיבת ועדת הכספים של הכנסת מיום 28.11.23 בנושא מצב שוק ההון והבורסה בעקבות המלחמה - בדרך להצעות אופרטיביות?
מאת: סו"ב אסי קריטי, חבר הוועדה הפיננסית בלשכה
חה"כ אורית פרקש הכהן יחד עם חה"כ אליהו רביבו, ביקשו לכנס את ועדת הכספים לדיון מהיר שעניינו במצב שוק ההון והבורסה בעקבות הלחימה - יוזמה מבורכת שנענה לה יו"ר ועדת הכספים הוותיק והמנוסה חה"כ משה גפני.
לישיבה זו זומנו גם נציגי הלשכה: יו"ר הוועדה לפיננסים, סו"ב לידור לבקוביץ ואנוכי, סו"ב אסי קריטי.
בישיבה זו עלו מספר הצעות לדיון, אך אתייחס רק לאלו הנוגעות לציבור החוסכים ופחות לחברות הציבוריות וחברי הבורסה.
בראשית הדברים נזכיר שאנו, סוכני הביטוח העוסקים בתחום הפיננסים, תפקידנו להוביל את החוסכים להשקעה ארוכת טווח, אחראית ושקולה, על מנת לייצר חופש כלכלי במסגרת התקציב וההכנסה של החוסך. מתוך כך, אנו תומכים בכל החלטה שמעודדת השקעה.
כספים לא מושקעים
חה"כ מיכל סגמן ציינה שיש שלקוחות הבנקים מחזיקים בחשבון העו"ש כ- 400 מיליארד ₪ - כספים ששוכבים כאבן שאין לה הופכין. השארת הכסף בעו"ש ללא תשואה מונעת מהחוסך להרוויח בטווח הארוך ומקשה עליו להגיע לחופש כלכלי. החלטה של החוסך להשאיר את הכסף בבנק ולא להשקיע נובעת, לרוב, מחוסר ידיעה והבנה של תהליך ההשקעות. גידול בהשקעות, במיוחד בארץ, יעזור להניע את הכלכלה וחשוב דווקא בתקופה בה אנו נמצאים.
הורדת מיסוי על השקעות בארץ ל-20%
בישיבה עלתה הצעתו של חה"כ אליהו רביבי בנושא. על פי נתוני מחקר של הבורסה לניירות ערך, 40% מהנשאלים אמרו שבמידה ויורידו מס, הם יבחנו השקעה בשוק ההון. עמדת משרד האוצר הייתה שהורדת מיסוי הינה הטבה לעשירים. האמנם כך? - יותר ממחצית תיקי ההשקעות בבורסה בתל אביב הם תיקי השקעות של עד 100,000 ₪ !!! כלומר, ניתן ללמוד שהשקעה בבורסה מטיבה גם עם מעמד הביניים. מתוך היכרותי עם המשקיעים, האלפיון העליון מוצא פתרונות השקעה נוספים, מחוץ לבנק, בין היתר במטרה לבחון חלופת מיסוי.
מעבר לכך, יש להכיר בעיוות המס בהשוואה להשקעה בנדל"ן. השכירות מדירה להשקעה פטורה ממס עד 5,471 ₪ לחודש (נכון לשנת 2023). לאחרונה אף עברה חקיקה להגדלת הפטור ל- 7,500 ₪ בחודש. אם נשווה זאת להשקעה בשוק ההון, מדובר על פטור מתשואה של 10% בשנה על תיק של 900,000 ₪. הורדת המס על רווחי הון תעודד השקעה על חשבון רכישת דירה להשקעה ובכך אף צפויה לתרום להורדת מחירי הדיור בישראל.
הגדלת ההפקדה השנתית לקופת גמל להשקעה
הצעתו של חה"כ ולדמיר בליאק. קופת הגמל להשקעה הינה תוכנית נזילה, כשבמקרה פדיון נושאת מס רווחי הון על הסכום שנפדה. במידה והכסף נשמר לפרישה ונמשך כקצבה ניתן פטור ממס. הטבה זו מגבירה את המודעות להשקעה לטווח בינוני ומעניקה רווח עצום לחוסך אם יקפיד ויחסוך לטובת הגיעו לפרישה לגמלאות. הגדלת סכום ההפקדה ל-300,000 ₪ לעומת 76,449 ₪ נכון להיום, תגביר משמעותית את רצון החוסכים להשיג תשואה מחד ולשמרו לטווח ארוך מאידך.
פעילות הלשכה מול בית המחוקקים
תיקון סעיף 125ד לפקודת מס הכנסה
סעיף זה קובע כי כל אדם שהגיע לגיל פרישת חובה (67 לגברים ונשים) ונולד עד לתאריך 31.12.1948 זכאי לפטור מסוים מהמיסוי בגין הריבית בגין השקעתו. הלשכה פנתה בעניין זה כבר לפני לשנה וביקשה לתקן את הסעיף בפקודת מס הכנסה כך שיטיב עם אוכלוסייה רחבה יותר בדגש על הסרת ההתניה של מי שנולד לפני המועד הקובע, זאת לאור העובדה כי בני 67 כיום הינם הרבה מעבר לשנתון 1948 ולכן התיקון נדרש. הובא לידיעתי כי הלשכה תמשיך לפעול בעניין זה ותחתור לתיקונו המתבקש.
השקעת כספי חברות
עד לפני כמה שנים, חברות יכלו להשקיע כספים באמצעות פוליסת החיסכון שבחברות הביטוח. בדרך כלל המשקיעים מכספי חברות, היו אותן חברות קטנות ובינוניות, שהטבת המס (שבדחיית המס בפדיון בלבד) ודרך ההשקעה הקלה עודדו אותם להשקיע בדרך זו. לאור הוראת רשות שוק ההון בנושא, חברות אינן משקיעות עוד באמצעות פוליסות חסכון – מדובר על כספים משמעותיים שיצאו מהמשוואה המגדילים עוד יותר את ריכוזיות הבנקים בשוק הישראלי. גם במקרה זה, לשכת סוכני הביטוח פעלה בעבר ובימים אלה נמשיך לפעול לטובת המשקיעים באמצעות חברות.
עוד בנוגע להשקעה באמצעות פוליסות חסכון
במהלך ישיבת ועדת הכספים, חה"כ מיכל סגמן העלתה הצעה לתוכנית השקעה שלהבנתי דומה לפוליסת חיסכון בעניין המיסוי, אך מנוהלת על ידי הבנק. - יתכן שיש יתרונות לתוכנית כזאת אך לא הצלחתי למצוא אותם, מבטיח לברר. נזכיר שאחד היתרונות המשמעותיים בהשקעה באמצעות פוליסת החיסכון הוא תשלום מס רווחי הון רק בעת הפדיון בפועל. ייתכן ויש מקום למקצה שיפורים ולאפשר לחוסכים, בזהה להשקעה בתוכניות פנסיוניות, לנייד את כספי החיסכון מגוף מנהל אחד לאחר, מהלך שיש בו להקל על החוסך ואף להשפיע על התחרות.
עוד אוסיף כי בהתייחס לנושאים שונים שעלו בישיבת ועדת הכספים חה"כ פרקש הכהן הייתה נוקבת ונחושה לקבל מענה מהרגולטור האחראי במטרה להגיע למסקנות והצעות ייעול ושיפור. חה"כ גפני, יו"ר הוועדה, אף הצהיר שבכוונתו לתת הצעות אופרטיביות ליישום בהקדם האפשרי .
לטובת הציבור בפרט והמשק הישראלי בכלל, כולי תקווה שלפחות חלק מהדברים יבואו לידי יישום.