ריבוי מסלקות? לא. רמת המחשוב הנמוכה בגופים בפנסיוניים מחייבת פתרון יסודי אחר.
השבוע הגישה לשכת סוכני הביטוח מענה מפורט לקול הקורא של משרד האוצר בנושא "ריבוי רשיונות למסלקה פנסיונית".
לעמדתה של לשכת סוכני הביטוח חשיבות רבה בנושא זה משום שהיא מייצגת את הציבור שחשוף יותר מכל ציבור אחר ברמה היומיומית למערכת הפנסיונית, למערכות ומעברי המידע בה, לממשקים מול הגופים המוסדיים וכמובן ללקוחות.
במערכות המידע הפנסיוניות זורמת באופן יומי לא רק כמות גדולה של נתונים אלא גם כמות משמעותית של כספים.
נכון שבשנים האחרונות חל שיפור משמעותי במערכות סליקת הכספים הפנסיוניים אך בכל מה שקשור לתפעול מערכות המידע וביצוע תהליכים יש עוד המון מקום לשיפור.
דמיינו לרגע שאתם מבצעים פעולה בנקאית מול חשבון הבנק שלכם. לפני ביצוע הפעולה תצטרכו למלא טפסים, לחתום, לשלוח, ולאחר מכן לוודא שהפעולה בוצעה ללא תקלות כאשר רק לאחר כמה ימים תקבלו אינדיקציה כלשהי מפקיד של הבנק. בנוסף, היתרה בחשבון תתעדכן רק לאחר כחודש ימים. דמיינו גם שהמעסיק שלכם צריך להפקיד לכם את המשכורת בסוף החודש אבל הוא לא בדיוק יודע איך עושים זאת ולכן המשכורת שלכם לא נכנסת לחשבון הבנק. רק לאחר מספר חודשים במקרה תקבלו (או שלא) אינדיקציה בנושא. תסריטים כאלה הם בלתי סבירים אך הם קיימים במערכת הפנסיונית.
מערכות המידע הפנסיוניות מיושנות מאד. נוסיף לכך רגולציה עמוסה בטפסים, אישורים, תצהירים וחתימות שברובה לא מתאימה לעולם ממוחשב תהליכית, ונקבל מערכת שבה פעולות רבות מצריכות מעקב ידני ומשלוח נתונים דרך ממשקים אנושיים מסורבלים ולא מבוקרים. זה כמובן פוטנציאל לכאוס וזה בדיוק מה שקורה. כספים שלא משויכים, פדיונות ומעברי כספים שלא מבוצעים בפרק זמן סביר, הצטרפויות שלא קורות, כספים שלא ממוינים כראוי לפי מעמד המיסוי שלהם, תהליכי פרישה לפנסיה ארוכים ומסורבלים ועוד.
יש לומר כי המסלקה הפנסיונית שנכנסה לפעולה לפני כעשר שנים הביאה שיפור עצום בענף. כל תושב ובעל רישיון יכלו סוף סוף לקבל גישה למידע הפנסיוני שבבעלותם ובניהולם. אמנם לא בזמן אמת ולא בדיוק של מאה אחוז אבל בהחלט קפיצת מדרגה ביחס לחוסר השקיפות מלפני כן.
עם זאת ב 2023 הציבור כבר חווה את מערכות הבנקאות הפתוחה ומערכות מידע בתחומים אחרים. הגישה למידע בזמן אמת היא כבר לא המצאת המאה אלא צורך בסיסי ויש ציפייה שתתקיים גם ביחס לנכס הכלכלי הגדול ביותר של הציבור – החסכון הפנסיוני לסוגיו.
על כן, אין צורך במסלקה פנסיונית נוספת. הפתרון עליו היא מבוססת כבר מיושן. שאיבת מידע מהגופים המוסדיים שאינו מעודכן לזמן אמת, ואז מיונו ואכסונו בצורה זמנית במקום מרכזי הוא פתרון מיושן ומסורבל.
הפתרון הנדרש הוא שכל הגופים המוסדיים יתממשקו לטכנולוגית מערכות פתוחות דרך ממשקי API בסטנדרטים דומים לאלה של הבנקאות הפתוחה.
במקביל יש צורך במהפכה רגולטורית שתיפטר מעומס הטפסים הבלתי סביר ותחייב גופים מוסדיים למחשב תהליכים תפעוליים באופן הוליסטי ומבוקר ללא טפסים.
לבסוף, מערכות סליקת הכספים בגופים המוסדיים מחייבות פישוט ונגישות במיוחד עבור מעסיקים קטנים שאצלם נפוץ מאד הקושי ואי ההקפדה על הפקדת כספים לעובדיהם. פתרון מוצע הוא הפקדת כספים למקום מרכזי ואז פיצולם ולא להיפך.
יש לראות זאת כיעד אסטרטגי של מדינת ישראל ולשתף את כל הגופים הנוגעים בדבר: משרד האוצר, הרשות לאיסור הלבנת הון, לשכת סוכני הביטוח, הגופים המוסדיים, רשות המיסים וכמובן מומחי מערכות מידע וטכנולוגיות מערכות פתוחות, כאשר טובת הציבור עומדת לפני כל.
יישום תכנית כזאת תחסוך למשק כסף רב, הוא ישפר את החסכון הפנסיוני של הציבור, יגביר את אמונו במערכת ויאפשר לבעלי הרישיון להתרכז במתן שירות, ערך ומיצוי זכויות ללקוח במקום לרדוף אחרי תקלות איכות ותפעול בגופים המוסדיים. באותה הזדמנות בעלי רישיון יפסיקו לממן את העלות הגבוהה שגובה מהם המסלקה הפנסיונית כיום רק כדי לקבל מידע שבבעלותם מתוקף חוק ולבצע פעולות מתחייבות מול הגופים המוסדיים.
קשה לתפוס איך אומת הסטארט-אפ והסייבר ששולחת לוויינים לחלל ומשמשת מגדלור טכנולוגי עולמי נמצאת במצב שבו החסכון הגדול של הציבור מתופעל במערכות מסורבלות ומיושנות. ברור אם כך שהאתגר אינו טכנולוגי. הטכנולוגיה קיימת.
עלינו להציב יעד, נאמר 2026, שבו לא ישלח טופס אחד במייל לחברת ביטוח ופנסיה, כל תהליכי התפעול יעברו אוטומציה מלאה ללא מגע יד אדם, כל המידע יוצג במדויק בזמן אמת וכל סליקת כספים תתבצע מיידית ובצורה פשוטה.
בלשכת סוכני הביטוח חברים מומחי תוכן הן בתחום הפנסיוני, הרגולטורי והמיסוי והן במערכות מידע. הלשכה כמהה להוביל ולהיות שותפה דומיננטית בפרויקט אסטרטגי מתבקש זה. עד אז, מספיקה לנו מסלקה פנסיונית אחת.
יורם לביאנט, חבר הועדה הפנסיונית בלשכת סוכני הביטוח. מומחה לפנסיה ומהנדס מחשבים.