מאת: עו"ד סיגל לב לזרוביץ, יועצת לחברי הלשכה בתחום דיני ירושה, צוואות, ייפוי כח מתמשך ואפוטרופסות
לאורך כל חיינו אנו עמלים וצוברים לעצמנו רכוש וזכויות כספיות, אותם אנו מבקשים להותיר לילדנו לאחר לכתנו.
אז כיצד נכון לפעול? האם כל אחד צריך לערוך צוואה? בשאלות כאלו אנחנו נתקלים, ברמה האישית ולא פעם מול המבוטחים שלנו.
אז בואו נעשה קצת סדר בנושא.
בישראל חוק הירושה – התשכ"ה -1965 – קובע ברירת מחדל, כל אדם שלא ערך צוואה, רכושו יחולק בהתאם לחוק, כך למשל, זוג ולו 3 ילדים, אם חלילה אחד מבני הזוג ילך לעולמו, בן הזוג שנותר ירש 50% ויתרת 50% מהרכוש יחולק בין 3 הילדים בחלקים שווים.
למעשה כל מי שלא ערך צוואה יש לו מענה בחוק, אך האם לכולנו מתאימות הוראות הירושה בחוק?
להלן נבחן כמה מצבים בהם כדאי לקבל יעץ ולערוך צוואה כדין:
אז מתי כדאי לערוך צוואה?
בני זוג נשואים להם ילדים בוגרים – כפי שאמרנו – חוק הירושה יקבע שאדם שלא ערך צוואה, הרכוש שלו יתחלק בין ילדיו , לבין זוגו שנותר בחיים. אם נקח למשל את הבית של בני הזוג, אשר רשום חצי על כל אחד מהם – לאחר מותו של אחד מהם – מחצית של הנפטר תתחלק בין בן הזוג שנותר בחיים, לבין הילדים בחלקים שווים, כלומר הבית יהיה רשום בטאבו 75% על שם בן הזוג שנותר בחיים, ו- 16.6% על כל אחד משלושת הילדים. החלוקה על הבית היא רק דוגמא – למעשה החלוקה הזו תחול על כל הרכוש שבן הזוג שנפטר הותיר אחריו, וזה כולל חשבונות הבנק, חסכונות, הרכב וכד'
במצב כזה עלול להיווצר לחץ מהילדים (או בני זוגם) על ההורה שנותר בחיים, למכור את הבית כדי שהם יוכלו לקבל את חלקם בירושה. לעיתים אף מציעים הילדים להורה שנותר בחיים לעבור לגור אצלהם, כדי שבכספים אלו יכלו הילדים להשתמש לצורך רכישת דירה גדולה יותר, משלהם. אלו מצבים שעלולים ליצור לחץ גדול ולעיתים אף סכסוכים במשפחה.
רצוי למנוע כל כל זה מראש – וניתן לעשות זאת בפשטות – ע"י עריכת צוואה, אפשרי גם צוואה הדדית, המורישה את כל הרכוש לבן הזוג, ורק לאחר שילכו שני בני הזוג לעולמם – יועבר הרכוש לילדיהם.
במסגרת הצוואה אף ניתן ורצוי להגן על הרכוש שצברו בני הזוג, כאשר לבן הזוג שנותר בחיים יש בן/בת זוג חדשים – ולקבוע שהרכוש מהשותף יועבר אך ורק לילדים המשותפים.
כאשר בני הזוג נמצאים בהליך פרידה אך עדין באופן רשמי נשואים זה לזה (טרם התגרשו) .
כולנו מכירים ויודעים כי הליכי גירושין לוקחים זמן, ולעיתים יוכלים להמשך שנים. אז מה יקרה, אם חלילה, ילך לעולמו אחד מבני הזוג?
במצב שכזה, אם חלילה ילך מי מבני הזוג לעולמו, הרי שעל פיחוק הירושה – הוא מוגדר כ"בן זוג", ואז בן הזוג שממנו נפרדנו – הופך אוטומטית ליורש שלנו. מקרה כזה התגלגל לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה(חיפה) , שקבע את הכללים ובחן, האם מדובר בפרידה מהותית וממושכת של בני הזוג, לצורך חוק הירושה. במסגרת פסק הדין הבהיר בית המשפט לענייני משפחה שניתן היה להימנע מניהול הליכים משפטיים מסוג זה באמצעות עריכת צוואה כדין.
ידועים בציבור
כאשר בני זוג מנהלים אורח חיים משותף – אך לא נישאו. הם נחשבים "בני זוג" לצורך חוק הירושה – כלומר, מבחינת החוק כמו זוג נשוי לכל דבר וענין, כלומר, אם לא ערכו צוואה, רכושם יתחלק בין בן הזוג שנותר בחיים לבין ילדיו של הנפטר.
ככל ורוצים שהעיזבון יחולק אחרת, למשל חלוקת רכוש שונה בחלקים לילדים לבין הזוג הידוע בציבור שלנו, – יש לערוך צוואה. יובהר כי גם מי שחתם על הסכם ממון עם בן הזוג הידוע בציבור בחייו, הסכם זה איננו תקף לאחר אחרית ימיו. ההסכם יקבע מה היקף העיזבון של המוריש אבל למי הוא מוריש אותו ובאיזה חלקים – את זה ניתן לקבוע רק בצוואה.