בעבר גויסו רכבי האזרחים וכסף במלוות ביטחון למימון המלחמות | עכשיו צריך להשקיע בחברות ישראליות במקום במסלולי חו"ל לטובת הכלכלה | יש שני טריליון שקלים בנכסי הקרנות והקופות
כ"ט בנובמבר 1947, יום הכרזת האו"ם על הקמת מדינת היהודים בארץ ישראל. כעבור מספר חודשים, בה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) המדינה הצעירה שלנו התעוררה למחרת למלחמת קיום ששמה: מלחמת העצמאות.
המשק הישראלי דאז נשען על כספי נדבנים וייצוא תפוזים למדינות השונות, בעודו קולט גלי עלייה - מה שהצריך הזנה של אלפי פיות ופתרון לקורת גג מעל ראשם.
המדינה הצעירה מצאה עצמה שוב במלחמה בשנת 1956 (מלחמת סיני), בשעה שגלי העלייה לא חדלו מלהגיע, והמשק הישראלי נאלץ למצוא מקורות מימון נוספים לשם קליטתם ומימון המלחמה. בשנת 1961 נולדה תכנית להצלת המשק בשם: "מלוות ביטחון" והיא נחלקה לכמה סדרות וזאת בכדי לגייס מהאזרחים ומתורמים מחו"ל כספים שיאפשרו את המשך תפקודו של המשק.
מלחמת ששת הימים ולאחר מכן מלחמת יום כיפור, המשיכו לפגוע בחוסנה הכלכלי של המדינה ודרדרו אותה לאינפלציה. ובעת ההיא - החל גיוס המלוות לתפוס תאוצה עד לשנת 1982, עת פרצה מלחמת שלום הגליל. בנוסף למלוות הביטחון, גויסו במלחמת ששת הימים רכבים פרטיים של אזרחי המדינה במטרה לתת כתף ולסייע במאמץ המלחמתי. וזכור לטוב מערכון הגששים המפורסם על "המכונית המגויסת" המתאר את המצב ששרר בעת ההיא.
ארבעים שנים חלפו מאז שאותם מלוות ביטחון הונפקו על ידי בנק ישראל ושוב אנו מוצאים עצמנו במלחמה שמאיימת גם על הכלכלה שלנו, כשברקע אנחנו כבר מצויים בפני סכנה של התפרצות אינפלציונית שעיקרה נובע ממגפת הקורונה, המיתון העולמי וכעת המלחמה בישראל שנכפתה עלינו מדרום, ועדיין איננו יודעים עד מתי תימשך והאם צפויה להתרחב לגזרות אחרות.
ב-3 השנים האחרונות מנותבות ההשקעות לשווקים זרים
הוצאות המלחמה הנוכחית כבר נותנות אותותיהן ומפרות את יציבות המשק הישראלי, אך בניגוד לתקופה קודמת של לפני ארבעים שנים, נכסי הציבור בארץ המושקעים בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל עומדים על כשני טריליון שקלים ומנוהלים בשלל מסלולי השקעה.
חלקם השקעות סולידיות ואגרות חוב וחלקם במסלולי השקעה בחו"ל, כאשר הטרנד של השלוש שנים האחרונות הינו עוקב מדד S&P, העוקב אחר 500 החברות הגדולות ביותר בארה"ב ובכך מנתב את ההשקעה לשווקים זרים.
בזמנים רגילים, נשענת כלכלת ישראל על יצוא תעשיית ההיי טק והסייבר שהחליפו את ייצוא התפוזים לחו"ל, ובנוסף מרבצי גז שהם גילוי של השנים האחרונות, שמקטינים את התלות ברכישת נפט וגז ממדינות שונות כבעבר ומכניסות כסף מייצוא הגז.
מקורות הייצוא הנ"ל הם אלו אשר העמידו את כלכלת ישראל בין עשר הכלכלות החזקות בעולם. בימים אלו, כאשר כלכלת ישראל עומדת בסכנה מפאת מצב המלחמה, חלה עלינו אחריות לשנות בהתאם את מסלולי ההשקעה לכאלו המשקיעים בחברות ישראליות. מהלך כזה יאפשר הזרמת חמצן לכלכלה המקומית, כמו גם יאפשר למדינת ישראל לתת מענה לאתגרים העומדים בפניה וחובתנו כאזרחים הינה לחזק את המשק למען העתיד של כולנו.
שינוי מסלולי ההשקעה מתבצע בצורה ידידותית דרך כניסה לאזור האישי של החוסך ולאלו המתקשים בביצוע עצמי - ניתן להיעזר בסוכן הפנסיוני.
"משנים מסלול השקעה למען ביטחון ישראל" - זהו אינו עוד סלוגן כי אם צו השעה. אם בעבר התבקשנו להעמיד את רכבנו הפרטי לרשות המדינה בעת מלחמה, הפעם שינוי מסלול בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה מתפקד כצו 8 קיומי והכרחי למדינת ישראל.
נזכר אני עת הייתי ילד, במכונית הפיאט המשפחתית שגויסה ללוחמה וחזרה מחוספסת מאבק הקרבות, אך מדיפה ניחוח של ציונות וכעבור ארבעים שנים, ליד הבית חונה לו רכב פנאי.
אני סמוך ובטוח כי בעוד עשרים שנים, השינוי הנ"ל יוכיח עצמו כבעל התשואה הטובה ביותר. אני שיניתי מסלול, מה עמכם?.
הכותב הינו יו"ר מחוז צפון בלשכת סוכני ביטוח.
האמור במאמר זה אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני ו/או תחליף לייעוץ/שיווק על-ידי בעל מקצוע מורשה.