האם התקף לב יכול להיחשב כפגיעה בעבודה ?
מאת עו"ד גיל קראוס יועץ לחברי הלשכה בנושא נזיקין וביטוח לאומי
פסק דין שניתן לאחרונה על-ידי בית הדין לעבודה בתל-אביב, במסגרת ב.ל. 42260-01-19, העלה שוב את הסוגיה המורכבת של הכרה באירוע לבבי כפגיעה בעבודה.
רבים טועים לחשוב כי אם אירע התקף לב תוך כדי עבודה, הרי שבאופן אוטומטי האירוע יוכר כפגיעה בעבודה. ברם, סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, קובע שפגיעה תיחשב כתאונת עבודה רק באותם מקרים שבהם הפגיעה אירעה גם בגלל העבודה ולא רק תוך כדי העבודה. כלומר, רק מקרים שבהם יוכח כי הפגיעה התרחשה גם בגלל העבודה הם אלו שיוכרו כפגיעה בעבודה.
הדרישה לקשר סיבתי במסגרת מחלות או פגיעות מצטברות
כשמדובר בתאונה ספציפית, יותר קל להוכיח את הקשר שבין הפגיעה והעבודה. אדם שנפל תוך כדי עבודה במפעל ונפגע ברגל, ברור שיהיה קל להוכיח את היסוד של הקשר הסיבתי הנדרש, כלומר שהפגיעה אירעה גם בגלל העבודה ולא רק תוך כדי העבודה.
אבל מה יהיה במקרים של מחלות או פגיעות מצטברות ? כיצד למשל יוכיח אדם שחווה התקף לב את הקשר שבין העבודה והאירוע הלבבי ? האם ניתן בכלל להכיר באירוע לבבי כפגיעה בעבודה ?
ועולה אף שאלה נוספת – הרי אירוע לבבי יכול להיגרם מגורמים בריאותיים שונים ולא בהכרח ניתן לשים את האצבע על הגורם הספציפי שגרם להתקף. אז כיצד יוכל אותו עובד שחווה התקף לב לקשור את האירוע דווקא לעבודתו ?
הכללים שנקבעו בפסיקת בתי הדין לעבודה לעניין הכרה באירוע לבבי כפגיעה בעבודה
חשוב להדגיש כי כל מקרה ייבדק לגופו באופן ספציפי, בהתאם לנסיבות ולנתונים האישיים ולמעשה אי אפשר להשליך ממקרה אחד לשני.
יחד עם זאת, הפסיקה הייתה ערה לקשיים הנ"ל בכל הנוגע לקשר הסיבתי וקבעה מספר כללים מנחים לצורך בחינת הקשר האפשרי שבין העבודה והאירוע הלבבי.
ראשית, קובעת הפסיקה כי נקודת הבסיס היא הוכחת אירוע חריג בעבודה, שקדם לאירוע הלבבי. באירוע חריג הכוונה היא לאירוע פיזי או נפשי שהוא חריג גם ביחס לעבודתו הרגילה של העובד. עומס או לחץ קבועים ומתמשכים, לא ייחשבו כאירוע חריג. מדובר במקרים של מאמץ פיזי או מתח נפשי התחומים בזמן, החורגים באופן אובייקטיבי (ולא רק לתחושת העובד) מעבודתו הרגילה או אופי עבודתו הרגילה של העובד. כך למשל, ויכוח חריג וקשה בעבודה יכול להיחשב כאירוע חריג וכך גם למשל פיטורים קשים.
יש לציין כי בחינתו של אירוע חריג נעשית בכל מקרה בהתאם לראיות וכי נטל ההוכחה להוכיח אירוע חריג מוטל על העובד.
אחרי הוכחת אירוע חריג, עניין נוסף שיש לבחון הוא הסמיכות שבין האירוע החריג ובין התקף הלב. גם בעניין זה ייבדק כל מקרה לגופו, כאשר ככל שהאירוע הלבבי אירע בסמיכות זמנים קצרה יותר לאירוע החריג, כך יגדלו הסיכויים לקשר סיבתי. חשוב להדגיש בעניין זה שגם אירוע לבבי שאירע לא תוך כדי העבודה עצמה אבל בסמיכות לאירוע החריג כאמור, יוכל עדיין להיות מוכר כפגיעה בעבודה.
ולבסוף, יש לבחון מבחינה רפואית את השפעת האירוע החריג לעומת גורמי סיכון בריאותיים אחרים שיש לעובד, כמו למשל תורשה, עישון, יתר לחץ דם, כולסטרול ועוד.
רק במקרים שבהם יוכח כי אירע אירוע חריג, כי קיימת סמיכות זמנים קרובה בין האירוע ובין התקף הלב וכי השפעת האירוע החריג על התפתחות ההתקף אינה פחותה מגורמי הסיכון הבריאותיים כאמור, יוכר התקף הלב כפגיעה בעבודה.
פסק הדין הנ"ל במסגרת 42260-01-19
פסק הדין הנ"ל שניתן לאחרונה כאמור, הוא דוגמא למקרה טראגי של התקף לב, שהמוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה להכיר בו כפגיעה בעבודה ולכן המקרה הגיע לדיון במסגרת בית הדין לעבודה בתל-אביב.
במקרה הנדון בפסק דין, מדובר היה באדם כבן 55, שהחל לעבוד כטבח במלון "הילטון" בתל אביב, אחרי שקודם לכן עבד כטבח בבתי קפה. במהלך חג הפסח, כ- 3 שבועות לאחר שהחל לעבוד במלון, עבד התובע מספר רב של שעות מדי יום ובלחץ גדול. לאחר סיום המשמרת האחרונה בחג, חזר הוא לביתו וכעבור מספר שעות עבר אירוע לבבי ונפטר.
בית הדין קיבל את התביעה שהגישו אלמנתו ובתו של המנוח והכיר באירוע הלבבי כפגיעה בעבודה, בניגוד לעמדת המוסד לביטוח לאומי. בית הדין בחן את העובדות והנסיבות וקבע כי מדובר היה באירוע חריג בעבודתו של המנוח, גם מהסיבה שמדובר היה בעבודה חדשה והמנוח לא עבד קודם לכן בבית מלון בסדר גודל כזה וגם מחמת הלחץ המיוחד הנילווה לעבודה במהלך חג הפסח, כאשר בימים אלו העבודה מתבצעת ברצף ובעומס שאינם מאפיינים את העבודה השגרתית במטבח המלון. מומחה רפואי שמינה בית הדין אף קבע כי אירוע המוות היה בעקבות הפרעת קצב קטלנית שנגרמה מעבודתו המאומצת.
לפיכך קבע בית הדין כי מדובר בפגיעה בעבודה וכי ליורשי המנוח מגיעות כל הזכויות כפועל יוצא מפטירת המנוח על רקע עבודתו.
סיכום
כפי שניתן להבין מן האמור לעיל, לא כל התקף לב שאירע בעבודה ייחשב כפגיעה בעבודה, אך בהתאם לתנאים מסוימים ישנם מקרים חריגים שיוכלו להיות מוכרים כפגיעה בעבודה, כולל מקרים שהאירוע עצמו אף לא אירע תוך כדי העבודה עצמה.
אירוע לבבי יכול להשפיע בצורה קשה על חייו של החולה והסובבים אותו. המשמעות הכלכלית של הכרה באירוע שכזה כפגיעה בעבודה, יכולה להיות משמעותית ביותר. לכן, כדאי בכל מקרה של התקף לב חס וחלילה לבחון לעומק האם אירעו נסיבות מיוחדות בעבודה שקדמו להתקף והאם ניתן לקשור את ההתקף לתנאי העבודה.